קרינה אלקטרומגנטית

מהי קרינה אלקטרומגנטית

הקרינה נחלקת לשני סוגים עיקריים : קרינה מייננת (קרינה רדיואקטיבית) וקרינה לא מייננת – קרינה אלקטרומגנטית.

קו הגבול ביניהן הוא אורך הגל של קרינה אולטרא סגולית  (UV). הקרינה המייננת היא בעלת אנרגיה גבוהה שמספיקה על מנת “לקרוע” אלקטרון מהאטום ולהופך אותו ליון, ומקורה בעיקר בחומרים רדיואקטיביים.

הקרינה הבלתי מייננת, כלומר קרינה אלקטרומגנטית אינה מכילה מספיק אנרגיה לשנות את מבנה האטום. למעשה קרינה אלקטרומגנטית היא תוצאה של שינויים במטען חשמלי, המייצרים שדה חשמלי ושדה מגנטי. שדות אלו מתפשטים במרחב ויוצרים את הקרינה.

להזמנת בדיקת קרינה וגז ראדון
ניתן ליצור קשר דרך הטופס הבא
או בטלפון: 09-7439917

This field is for validation purposes and should be left unchanged.

איך אנחנו חשופים לקרינה אלקטרומגנטית

למעשה הקרינה מקיפה אותנו מכל עבר – אנחנו חיים בתוך עולם של חשמל, מכשירי חשמל וגורמים הפולטים קרינה.

מקורותיה של קרינה אלקטרומגנטית הם מגוונים: קווי מתח גבוה (ELF), שנאים, לוחות ותשתיות חשמל, כבלי חשמל שסביבם יש קרינה בתדירות נמוכה מאד של 50 הרץ, אנטנות סלולאריות וממסרים סלולאריים, מכשירי מכ”מ  (RF), וכן משדרי רדיו של תחנות שידור..

בדיקות קרינה אלקטרומגנטית

לחברה ניסיון רב בביצוע פרויקטים גדולים ציוד המדידה המשמש את המכון הוא מהטובים בעולם. מכשירי הבדיקה חדישים, דיגיטליים ומאפשרים מדידה מדויקת ויעילה. המכשירים רגישים ביותר ומכסים טווח תדרים רחב: 5Hz-50GHzהמכשירים שא.מ.נ. משתמשת לביצוע בדיקות קרינה אלקטרומגנטית מכויילים אחת לשנה על ידי גורמים מוסמכים ומאושרים מטעם המשרד להגנת הסביבה הישראלי וה-EPA (המשרד להגנת הסביבה האמריקאי).
את בדיקת הקרינה מבצע גורם מוסמך בעל היתר למדידת קרינה בלתי מייננת (ELF) על ידי המשרד לאיכות הסביבה וממונה הקרינה לפי תקנות 8,9 ו-11. (לצפייה בהיתר לחץ כאן)

א.מ.נ. מציעה מספר בדיקות קרינה אלקטרומגנטית:

בדיקת קרינה ללא עומס

  • בדיקת קרינה בעומס מירבי
  • בדיקת קרינה מאנטנה סלולרית
  • בדיקת קרינה מלוח חשמל
  • בדיקת קרינה מחדר שנאים
  • בדיקת קרינה מקו מתח גבוה
הקרינה מסוכנת – חשיפה ממושכת לקרינה עלולה לגרום לסרטן

מחקרים רבים מצביעים על קשר בין חשיפה ממושכת לקרינה לבין עלייה בתחלואת הסרטן.

קרינה אלקטרומגנטית נמצאת בכל מקום: לוחות חשמל, חדרי שנאים, קווי מתח גבוה, אנטנות סלולריות, אנטנות שידור, מערכות חימום ועוד מכשירים.

ארגון הבינלאומי לחקר הסרטן (IARC) קבע כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי ממוצע (על פני 24 שעות) העולה על 2 מיליגאוס הם “גורם אפשרי לסרטן”(Possible Carcinogenic)

” ילדים החיים ליד קווי חשמל של מתח גבוה עלולים להיות בסיכון כפול מאחרים לחלות בסרטן. “

המשרד להגנת הסביבה החליט לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת ולהנחות לטפל בחשיפה לקרינה מעל רמת הסף המותרת על מנת למנוע אפקטים ארוכי טווח על בריאות האזרח..

פתרונות מיגון הקרינה של א.מ.נ.

א.מ.נ. מציעה מספר פתרונות למיגון מפני קרינה מחדרי שנאים, לוחות חשמל, קווי מתח גבוה ורשת החשמל. לחברה צוות מומחים אשר ילווה את פרוייקט מיגון הקרינה החל מתהליך התכנון ההנדסי, הנחת המיגון והשלמת הפרוייקט.
לעמוד מיגון הקרינה לחץ כאן

 הגבלת החשיפה לשדה מגנטי כתלות במשך החשיפה – עמדת המשרד להגנת הסביבה הישראלי

סביב מתקני חשמל נוצר שדה מגנטי. סוג זה של קרינה הוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ”מסרטן אפשרי”. ככל שהזרם העובר במתקן גבוה יותר כן גדל השדה המגנטי הנוצר סביב המתקן.

בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, לא נקבע עדיין בחקיקה סף מחייב לחשיפה כרונית לשדה מגנטי שמקורו במתקני חשמל. חשיפה כרונית, או חשיפה רצופה וממושכת, מוגדרת כחשיפה של מעל 4 שעות בכל יממה ומעל 5 ימים בשבוע. מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, מבני מסחר ותעשיה וכו’ נחשבים למקומות בהם החשיפה הינה חשיפה כרונית.

לצורך תכנון הנדסי של מערכות חשמל בסביבת שימושי קרקע לשהות ממושכת, לצורך מתן היתרי הקמה והפעלה למתקני חשמל, לצורך פרשנות של תוצאות מדידות סביב מתקני חשמל וכו’ יש לקבוע מדד כמותי. בהתחשב במידע הקיים, בפרקטיקה במדינות מפותחות ובספים אליהם מתחייבות באופן וולונטארי חברות חשמל במדינות מפותחות, משרדי הבריאות והגנת הסביבה הציעו את הערך של 4 mG כסף לממוצע ביממה עם צריכת חשמל אופיינית מרבית.

הערך הזה מתבסס על העדר חשש לתחלואה בחשיפה לשדה מגנטי שבממוצע שנתי אינו עולה על 2  מיליגאוס והסטטיסטיקה המראה שהיחס בין הזרם הממוצע ביום עם צריכת שיא הינו פי 2 גבוה יותר מזרם בממוצע השנתי.

ביום עם צריכת שיא טיפוסית קיים ניצול של 60% מיכולת מערכת החשמל (יש מתקנים בהם האחוז שונה). אם זרם החשמל בזמן המדידה ידוע או נמדד, יש לנרמל את התוצאה של מדידת החשיפה לפי היחס בין הזרם המרבי היכול לעבור דרך המתקן לזרם שעבר בו בזמן המדידה. לא תמיד ניתן למדוד או להעריך את הזרם העובר במתקן בזמן ביצוע מדידה של החשיפה לשדה מגנטי. בהעדר נתון זה, כאשר מקור החשיפה הינו מתקן בתוך בניין, הפעלת כל הצרכנים העיקריים בבניין, כגון מערכת מיזוג האוויר, תהווה ייצוג מספיק לקיום התנאי של עומס מרבי בעת המדידה.

יש מקומות בהם החשיפה הינה בהגדרה חשיפה של 24 שעות ביממה, כמו החשיפה בבית. יחד עם זאת יש מקומות בהם החשיפה הינה מוגבלת וזמן החשיפה מוגדר, כמו מקומות עבודה, אמצעי תחבורה ציבורית ופרטית, אזורי מעבר וכו’. למרות שאין עדות מובהקת לסוג הקשר בין זמן החשיפה להשפעת החשיפה על הבריאות, מוצע לנקוט בעקרון ההיזהרות ולהניח קשר ישיר וליניארי בין משך החשיפה לעצמתה. בהנחה זו ניתן להשתמש במדד של 4mG בממוצע ביממה בה הצריכה מרבית, לצורך הערכת רמת החשיפה כתלות במשך החשיפה.

ההצעה להלן משמשת למידע מנחה תוך הפעלת שיקול דעת של כל מי שמתכנן קרבה בין אזור מאוכלס למתקן חשמל, בכל מקרה לגופו. לדוגמה מומלץ לא להשתמש בסוג זה של ממוצע בכל הקשור לחשיפה במוסדות חינוך בהם לומדים ילדים שמתחת לגיל 15. במקרה זה יש לתכנן כך שבכיתות הלימוד הקרינה לא תעלה באף מקום ישיבה על 4 מיליגאוס.

אם אדם נמצא בסמוך למתקן חשמל זמן של  T שעות מידי יום, החשיפה בסמוך למתקן החשמל הינה Bw והחשיפה בשאר הזמן ביממה הינה Bo סך כל החשיפה הממוצעת שלו לאורך כל היממה הינה:

קרינה אלקטרומגנטית

למרות שהחשיפה של אדם שלא נמצא בסמוך למתקן חשמל אינה עולה לרוב על 0.4 מיליגאוס, יש לקחת בחשבון שחשיפה זו הינה 1mG בממוצע . לכן:

 קרינה אלקטרומגנטית

 אם יש מדידה אמינה של קרינת הרקע, וזו עולה על 1mG, יש להשתמש בתוצאת המדידה.

לפי המלצה משותפת של משרדי הבריאות והגנת הסביבה, החשיפה הממוצעת ביום עם צריכת חשמל טיפוסית מרבית חייבת להיות נמוכה מ-4 מיליגאוס:

formula3

לכן, אם ידוע זמן השהיה, בשעות ביממה, בסמוך למתקן חשמל, יש להגביל את החשיפה, במיליגאוס, ל:

formula4

אם ידועה רמת הקרינה  BW, בעקבות חישוב או בעקבות מדידה ונרמול לזרם מרבי, יש להגביל את זמן השהיה ל:

נוסחה 5 לקרינה אלקטרומגנטית

בשיקולים אלו ההתייחסות היא לחומרה, מבלי להביא בחשבון את החשיפה הנמוכה בימי המנוחה בסופי השבוע וזאת כדי לקיים את עקרון ההיזהרות.

טבלת חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית

ערכים אלו הינם בסיס בקביעת הצורך לטפל בהפחתת החשיפה סביב מתקנים קיימים.

אזהרה: אין להשתמש בנוסחאות אלו עבור זמן שהיה נמוך משעה ביממה ועבור חשיפה של פחות מ-1 מיליגאוס.

 עמדת המשרד להגנת הסביבה

  • ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע כי רמת החשיפה הרגעית המרבית המותרת של בני-אדם לשדה מגנטי משתנה בתדר 50 הרץ הינה 1000 מיליגאוס.
  • ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי העולה על 2 מיליגאוס ממוצע שנתית, הינם “גורם אפשרילסרטן”  (Possible Carcinogenic).
  • משרד הבריאות בישראל קבע שחשיפה ממושכת שמאפיינת בשדה מגנטי בממוצע יומי, ביום בו צריכת החשמל הינה צריכת שיא, שאינה עולה על 4 מיליגאוס לא מהווה סיכון בריאותי.
  • חשיפה לשדה מגנטי של 4 מיליגאוס בממוצע יממתי ביום עם צריכת חשמל שיא הינה שווה ערך לחשיפה לשדה מגנטי של 2 מיליגאוס בממוצע שנתית.
  • ממחקרים שבוצעו בנושא זה בעולם ומהניסיון שנצבר לאחר ביצוע מאות מדידות ברחבי הארץ, ניתן ללמוד שהחשיפה הממוצעת בתוך מעל 90% מבתי המגורים אינה עולה על 1 מיליגאוס.
  • המשרד להגנת הסביבה ממליץ שמתקני חשמל יתוכננו ויופעלו בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, לשם הפחתה ככל האפשר של השדות המגנטיים אליהם נחשף הציבור בישראל ממרכיבים שונים של רשת החשמל.