תקן הקרינה והנחיות

קרינה אלקטרומגנטית – חוק הקרינה ומה רמת החשיפה המותרת?

קרינה אלקטרומגנטית (בלתי מייננת) משפיעה בצורות שונות על בריאותנו, ועל תפקודו של גוף האדם. המשרד להגנת הסביבה פועל בנושא זה על פי עיקרון הזהירות המונעת, כאשר מטרתו העיקרית היא למזער ככל האפשר את חשיפת הציבור לקרינה. צמצום חשיפת הציבור לקרינה נעשה בעזרת הטכנולוגיות הקיימות, המאפשרות להקטין את רמות הקרינה האלקטרומגנטית ממקורות שונים בעלות סבירה. על בסיס המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO) נקבעו ערכי סף לחשיפה לקרינה בלתי מייננת, שמטרתם למנוע בביטחון מלא השפעות בריאותיות ידועות.

תקן הקרינה והנחיות – ההמלצות

ארגון הבריאות העולמי (WHO)  קבע כי רמת החשיפה הרגעית (חשיפה קצרה) המרבית המותרת של בני-אדם לשדה מגנטי משתנה בתדר 50 הרץ, היא 2000 מיליגאוס.
הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן (IARC) קבע כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לשדה מגנטי ממוצע (על פני 24 שעות) העולה על 2 מיליגאוס לאורך זמן – מוגדרים בתור “גורם אפשרי לסרטן (Possible Carcinogenic) .
המשרד לאיכות הסביבה ממליץ שמתקני חשמל יתוכננו ויופעלו בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, לשם הפחתה ככל האפשר של השדות המגנטיים אליהם נחשף הציבור ממרכיבים שונים של רשת החשמל.

להזמנת בדיקת קרינה וגז ראדון
ניתן ליצור קשר דרך הטופס הבא
או בטלפון: 09-7439917

שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

המלצות ועדת המומחים תקן קרינה אלקטרומגנטית

ועדת המומחים ממליצה על הגבלת החשיפה של האוכלוסייה ויישום עקרון הזהירות המונעת. ההמלצה היא, כי בישראל תאומץ הגישה של  ארגון הבריאות העולמי ושל מדינות שונות (המתבססת, כאמור, על המלצותICNIRP  – הוועדה הבינלאומית המקצועית להגנה מקרינה בלתי מייננת – בדבר “סף החשיפה העליון” בשיעור של 1000 מיליגאוס), ובמקביל יתקיים הצורך בהפעלת עיקרון הזהירות המונעת עבור שדות מגנטיים מרשת החשמל.
פירוש הדבר מבחינה פרקטית הוא הפחתה ככל האפשר, בעלויות סבירות ובאמצעים טכניים מקובלים, של השדות המגנטיים אליהם נחשף הציבור בישראל ממרכיבים שונים של רשת החשמל, וזאת אל מתחת ל”סף החשיפה העליון” בשיעור של 1000 מיליגאוס, שנקבע על ידי  ICNIRP, WHO ואחרים עבור חשיפות ואפקטים קצרי טווח. אימוץ עיקרון הזהירות המונעת נובע בעיקר מהחשש (גם אם, כאמור, איננו מבוסס די הצורך) מפני אפקטים בריאותיים ארוכי טווח.

הקרינה משפיעה עליך?

לקרינה בלתי מייננת ישנן השפעות מרחיקות לכת על בריאותו ותפקודו של גוף האדם. בתחום גלי הרדיו ידועה תופעת החימום וישנן גם השפעות אחרות. השפעות א-תרמיות אינן מוכחות עד היום, אך הן נושא למחקרים רבים, ומקובל לחשוב כי בעתיד יהיו הוכחות גם להשפעתן ההרסנית.
עמדת ארגון הבריאות העולמי היא שערך השדה המגנטי המרבי לחשיפת הציבור מרשת החשמל הוא 1000 מיליגאוס. זאת בהתאם להמלצות ICNIRP  מ- 1998. יש לציין שארגון ICNIRP איננו מגביל בטבלת ערכי הסף שלו את משך החשיפה, אךWHO  מוצא לנכון להסביר שערך סף זה מיועד למנוע אפקטים בריאותיים מחשיפות אקוטיות קצרות טווח (acute short – term exposures ).
באשר לאפקטים ארוכי טווח של רמת קרינה, כגון מחלות ממאירות ובעיקר לוקמיית ילדים, ארגון הבריאות העולמי סבור שבשל חסרונות מובנים שונים, אין במחקרים האפידמיולוגיים שפורסמו עד כה בנושא זה משום עדות מספקת לעצם קיומם של אפקטים אלה בבני אדם ו/או מידע מספיק, המאפשר קביעת ערכי סף בריאותיים; ובנוסף –  בדיקות מעבדה מקיפות שבוצעו בחיות הביאו עדויות המוגדרות כ- “less than sufficient”  וכ – “inadequate”  לקיום אפקטים מסרטנים כלשהם.
יתר על כן, גישת ארגון הבריאות העולמי המסתמכת על סיווגי הוועדה הבינלאומית למחקרי סרטן היא ששדות מגנטיים מרשת החשמל אמורים להימצא בסיווג שלpossibly carcinogenic (דרגת סיכון שלישית). לשם השוואה, בדרגת סיכון זו מצויים, לדוגמה, גם קפה, פליטות ממנועי בנזין וגם תרכובות אורגניות שונות כגון סטירן.

ומהן המסקנות?
לאור האמור לעיל, ארגון הבריאות העולמי סבור שקיימת, למרות הכל, הצדקה לנקיטת צעדי זהירות מסוימים, לא מרחיקי לכת, בכל הקשור לחשיפה לשדות מגנטיים. אין ארגון הבריאות העולמי תומך בקביעת ערכים גבוליים מספריים, ערכי סף כלשהם בתוך תחומי הזהירות המונעת.

האם ישנו תקן ישראלי

נכון למועד הבדיקה, במדינת ישראל אין עדיין תקן קרינה אלקטרומגנטית מותרת – כלומר תקן המגביל את רמת השדה המגנטי בתדר רשת החשמל. בהעדר תקן כאמור, חוק הקרינה הבלתי מייננת (התשס”ו -2006) קובע כי החלטת הממונה על הקרינה תהיה בהתאם להמלצות שבדו”ח ועדת מומחים.

לסיכום
במצב של היעדר ערך מספרי להמלצת המשרד להגנת הסביבה, ובהעדר תקן בנושא קרינה בלתי מייננת, הפירוש שניתן על ידי הבודקים המוסמכים מטעם המשרד להגנת הסביבה, כלפי ההמלצות של המשרד להגנת הסביבה הוא כדלקמן:

  • בבתי מגורים, מומלצת רמה ממוצעת של 2 מיליגאוס ל- 24 שעות ביממה- בחשיפה רציפה לאורך שעתיים ביממה.
  • במקומות עבודה, מומלצת רמה ממוצעת של 5 מיליגאוס.
  • הרמה המרבית של 1000 מיליגאוס – אפשרית רק לחשיפה אקוטית קצרה (חצר, פרוזדור, מחסן).