שאלות ותשובות – גז ראדון

בתחום של ראדון ישנם מספר גורמים רשמיים בין-לאומיים וישראלים שאנו פועלים לפיהם. המשרד להגנת הסביבה הישראלי מסתמך בהנחיותיו על ארגון הקרינה הבין-לאומי (ICRP) והמשרד להגנת הסביבה האמריקאי (EPA).

חברת א.מ.נ. המכון לבדיקות קרינה ובדיקות סביבתיות בע”מ פועלת בכפוף לכל ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה והגורמים הכפופים לו.

להזמנת בדיקת קרינה וגז ראדון
ניתן ליצור קשר דרך הטופס הבא
או בטלפון: 09-7439917

שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

* חלק מהתשובות לשאלות והנושאים בדף זה לקוחים מהנחיות רשמיות של המשרד להגנת הסביבה הישראלי. התשובות בדף זה מתומצתות. לעיון נרחב ותשובות מפורטות ניתן לעיין בהנחיות באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה: אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה , הנחיה 8 – גז ראדון שאלות ותשובות , הנחיה 2 – בדיקת ריכוז ראדון במבנים, הנחיה 1 – טיפול בממצאי גז ראדון

איזה בדיקה לבצע ומתי?

כדי לוודא ריכוז תקין בבית, מומלץ לבצע בדיקת גז ראדון מיד אחרי סיום הבניה ואחרי כל שינוי
במצב בניין שאמור להגדיל את ריכוז הראדון.
גז רדון בודקים בבדיקות קצרות טווח ובבדיקות ארוכות טווח. החדר הנבדק יהיה תקין אך
ורק אם הריכוז הנמדד בטווח ארוך של 3 חודשים לפחות בתנאי מחיה רגילים, יהיה נמוך מרמת הפעולה. אם הריכוז הנמדד בבדיקת ארוכת טווח יהיה גבוה מרמת הפעולה, יש להתייחס עליו
כלא תקין.

לראש העמוד

איזה בדיקה מבצעים בחדר צמוד קרקע?

בחדר צמוד קרקע יש לבצע, לפני בדיקה הארוכה, בדיקה 3 קצרה של 7 עד ימים בתנאים של דלת
וחלון סגורים, כדי למנוע חשיפה מיותרת של האדם במשך הבדיקה הארוכה. ריכוז הראדון
הנמדד בבדיקה זו אינו מיועד להשוואה עם רמת הפעולה, אלא לקבוע את הצורך בפעולות שיפור
מידיות.

לראש העמוד

בדיקת ראדון כתנאי לקבלת טופס אכלוס (טופס

שלושה אזורים מוגדרים כ”תוחלת גבוהה לראדון” (תג”ר) לפי סקר ראדון ארצי שבוצע בשנת 1998:
ירושלים (כולל מעלה אדומים), כרמיאל וערד. באזורים אלה, כתנאי לקבלת אישור אכלוס (טופס 4), הראשות המקומית דורשת מיזם הבנייה:
ƒ1. להשתמש בשיטות הגנה על המבנה נגד חדירת גז רדון מהקרקע.
ƒ2. לבצע בדיקות ראדון לפני אכלוס הדיירים במבנה.

לראש העמוד

האם כדי לבצע בדיקת ריכוז ראדון בחדרים לא מאוכלסים?

מכיוון שבודקים ראדון עבור בריאות האדם, מבצעים את הבדיקה בחדר מאוכלס. אין סיבה
לבדוק ראדון בחדרים לא מאוכלסים באופן שוטף (מחסנים וכ”ד).

לראש העמוד

האם קיים תקן לפליטה מרבית של ראדון מחומרי בנייה בארץ?

משנת 2002 קיים תקן ישראלי 5098 שמגביל את החשיפה של האדם בביתו לקרינה של חומרי
בנייה: קרינת גמא מהקירות וקרינת ראדון. התקן מגביל את מנת הקרינה ל- 0.45 מיליסיוורט
לשנה על ידי הגבלה על ריכוז החומרים הרדיואקטיביים הטבעיים (ראדיום-226, תוריום-232
ואשלגן-40) בחומרי בנייה. מנה זו היא הרבה יותר קטנה יחסית למנת הקרינה של 2.4
מיליסיוורט לשנה שמקבלים מהטבע: קרינה מהקרקע, קרינה קוסמית, מראדון, ממזון וכו’. לכן,
ריכוז הראדון במבנים מחומרי בנייה, בתנאים של אוורור רגיל (לפחות 0.5 תחלופות אוויר לשעה),
הנו מוגבל לפחות מ- 15-10 בקרל/מ”ק.

לראש העמוד

מה הסיכון הבריאותי בחשיפה לגז ראדון?

כאשר גז רדון מתפרק באוויר, הבנות שלו יכולות להיכנס לדרכי הנשימה ולריאות. שם הן
מתפרקות וגורמות לחשיפה רדיואקטיבית של רקמת הריאות, במיוחד לקרינת אלפא. מסקרים
אפידמיולוגיים שנערכו אצל עובדי מכרות ידוע שחשיפה ממושכת לריכוז גבוה של גז רדון גרמה
לעלייה במקרי סרטן הריאות.
ריכוז הראדון בקרקע הוא גבוה וחדירתו למבנים, דרך תשתית פתוחה לקרקע, יכולה לגרום
לריכוז ראדון גבוה ומסוכן במבנים. המקור השני לראדון במבנים הוא פליטתו מחומרי הבנייה.
בגלל הסיכון הבריאותי, בכל המדינות המתקדמות קיימת חקיקה הקובעת את ריכוזי הראדון
המרביים במבנים.

לראש העמוד

מה ריכוז הראדון המרבי המותר בבתי מגורים, מוסדות חינוך, בתי חולים ומוסדות ציבוריים

המשרד להגנת הסביבה קבע כי ריכוז הראדון המרבי המותר בבתי מגורים, תהיה 200 / בקרל מ”ק (הנחיה זו מתייחסת לבתי מגורים, בתי חולים, מוסדות חינוך ומוסדות ציבוריים בלבד)

כדי להגן על האוכלוסייה מפני ראדון קבע המשרד להגנת הסביבה, בהתאם להמלצות הוועדה
הבין- לאומית להגנה מקרינה – 1[ ] ICRP , כי “רמת הפעולה”, דהיינו ריכוז הראדון המרבי המותר
בבתי מגורים, תהיה 200 / בקרל מ”ק. כאשר הממוצע השנתי של ריכוז הראדון בחדר, בתנאי
מחיה רגילים , עולה על רמת הפעולה, יש לבצע פעולות להקטנתו.

לראש העמוד

מה הריכוז המרבי המותר במקומות עבודה

במקום עבודה “רגיל” (לדוגמה משרדים) ריכוז הראדון חייב להיות נמוך מרמת הפעולה,
שהיא 500 / בקרל מ”ק

לראש העמוד

מהן השיטות להגנה מפני ריכוז ראדון במבנים?

את השיטות להגנה מפני ריכוז ראדון במבנים או להקטנתו [1,2] ניתן לחלק לשתי קטגוריות:
• פסיבית – אטימה של יסוד המבנה, כולל חריצים, סדקים, צנרת וכד’.
• אקטיבית – שאיבה של גז רדון מתחת למבנה, אוורור המבנה וכד’.

לראש העמוד

מי מורשה לבדוק גז ראדון ?

רק מי שמחזיק בהיתר מעודכן ומאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה הישראלי והממונה על הקרינה מורשה לבדוק ולטפל בגז ראדון. (לצפייה בהיתר לחץ כאן)
בעל ההיתר חייב לבצע את הבדיקות ע”י גלאים מאושרים ובהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה.

לראש העמוד

סקרי הראדון שביצע המשרד להגנת הסביבה ותוצאותיהם

בשנה 1993 ביצה המכון הגיאולוגי היחד עם המרכז למחקר גרעיני שורק סקר ראדון ביחידות
סלע בישראל. הסקר מצא ריכוזים גבוהים של גז רדון בסלע מסוג חבורת הר הצופים
בשנת 1998 ביצע המשרד להגנת הסביבה סקר ראדון ראשון בישראל. בוצעו כ- 1,600 בדיקות
ארוכות טווח בחדרי צמודמגורים י קרקע. בהסתמך על עיבוד תוצאות הסקר נקבעו ריכוז ראדון
ממוצע של 47 / בקרל מ”ק, וכמה אזורי “תוחלת גבוהה לראדון” (תג”ר) – זהו אזור שבו לפחות באחוז אחד מהמבנים מצויים ריכוזי ראדון גבוהים פי 10 מהממוצע הארצי.
לפי הסקר, האזורים האלו הם: ירושלים, מעלה אדומים, ערד וכרמיאל.
בשנה 2006 ביצה המשרד להגנת הסביבה סקר של ריכוז ראדיום (האב של ראדון) בקרקע.
הגדיר המשרד להגנת הסביבה מספר נוסף של אזורים מועדים לראדון בקרקע:
א.ת. מישור אדומים, נופי פרת, גבעה 468, כפר אדומים, אלון, מצפה חגית, מצפה יריחו, ורד יריחו, אלמוג, ביתה הערבה (חדש)

לראש העמוד

שאלה: ביצוע בדיקת ראדון קצרת טווח הוא במקום בדיקה ארוכת טווח?

במידה ובוצעה בדיקה קצרת טווח ( 3-7 ימים) יש להתחשב בנקודות הבאות:
• אם הריכוז הנמדד גבוה מהסף לפעולות שיפור, יש לבצע שיפורים בזמן מוקצב.
• אם הריכוז הנמדד נמוך מהסף לפעולות שיפור, יש לבצע מיד בדיקה ארוכת טווח.

לראש העמוד