בדיקות סביבתיות

בדיקות סביבתיות הן שם כולל עבור בדיקות רבות ומגוונות, המנטרות את החומרים הכימיים שקיימים באוויר אותו אנחנו נושמים בסביבה היומיומית, מתוך מטרה להצביע על סכנות אפשריות ולטפל בהן – כל המידע הרלוונטי על בדיקה סביבתית לפניכם.

מתכות

  • אבק (אבק מזיק – סיליקה, טלק כלל אבק ועוד)
  • סיבים: אסבסט, צמר סלעים, סיבי זכוכית, סיבים מינראליים
  • חומרים אורגניים (איזוציאנטים – MDI, TDI, TNT, פנול, פורמאלדהיד, גלוטראלדהיד)
  • ממיסים אורגניים
  • חומצות ובסיסים
  • מלחים אנאורגאניים (ציאנידים, כלורידים, ניטרטים, פוספטים, פלואורידים, סולפטים ועוד)

גזים

  • פחמן חד-חמצני CO
  • פחמן דו-חמצני CO2
  • חמצן O2
  • גופרית דו-חמצנית SO2
  • תחמוצות חנקן NO2
  • חנקן חד-חמצני NO

גורמים ביולוגיים

  • עובשים
  • פטריות
  • חיידקים

גורמים פיסיקליים

  • רעש – דוסימטריה, רעש מתמשך, רעש התקפי
  • עומס חום

תנאים פיסיקליים ונוחות אקלימית (תסמונת הבניין הסגור):

  • טמפרטורה אפקטיבית (לחה, רטובה, קרינה WBGT)
  • מהירות זרימת אוויר
  • תחלופות אוויר
  • לחות
  • עוצמות הארה

בדיקות יעילות מערכות יניקה/מנדפים:

  • מהירות פנים
  • מהירות לכידה

להזמנת בדיקת קרינה וגז ראדון
ניתן ליצור קשר דרך הטופס הבא
או בטלפון: 09-7439917

שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

אוויר נקי = בריאות טובה

האוורור הוא חיוני לשמירה על בריאותנו. יכולתו של האדם לעבוד, נוחותו ובריאותו תלויים באיכות האוויר ובמצב האוויר שבסביבתו.

תנועת האוויר מזרזת את פיזור חום הגוף, ותחלופתו מזרימה אוויר טרי הסופג אדים ומקרר את הגוף.נוחותו ובריאותו של האדם תלויים באוויר שבסביבתו: ניקיון האוויר, טריותו, הטמפרטורה שלו, רמת הלחות ומהירות זרימת האוויר.

במבנים מאוכלסים נפגעת איכות האוויר בהשפעת תהליכי הגוף ופעילויותיהם של בני האדם המאכלסים אותו.

פחמן דו-חמצני ואדי מים הנפלטים מהריאות לאוויר ואורגניזמים מזהמים נפלטים בשעת שיעול, עיטוש וגם בנשיפה רגילה. ריחות גוף גורמים גם הם להרגשה לא נעימה.

ממחקרים עולה שריחות גוף וריחות של המון אדם גורמים לאובדן התיאבון, לבחילה ולכאבי ראש.

נפח האוויר הטרי בתוך חלל מאוכלס, מוגדר, צריך להפיג את תחושת ריחות הגוף. כמות האוויר הטרי שיש להכניס לתוך חלל סגור תלויה במספר האנשים במקום, בניקיון גופם ובפעילויותיהם.

הפסדי חום של הגוף ומשמעותם

גוף האדם יוצר חום כל הזמן. כמות החום גדלה עם העלייה בפעילות. לדוגמא: BTU 400 לשעה במנוחה ו – BTU 1,400 לשעה בהליכה של 6 ק”מ. (מדד תרמי BTU =.BTU = 1.4 קילו-קלוריה). טמפרטורת הגוף היא כ 36.6°c. כאשר עלייה ב- 5°c עלולה להיות קטלנית. הגוף איננו מסוגל לאגור חום ולכן הוא חייב לפזר את החום מיד, בקצב שבו הוא נוצר.

בסביבה קרה הפסדי החום מהירים. בסביבה חמה, בנוסף להאטה בפיזור החום, הגוף גם קולט חום מסביבתו.

החום משפיע על היכולת לעבוד ומפחית מהיעילות של העובד בפרט, ושל החברה בכלל. פעילות ממושכת באקלים חם מתישה, ועלולה לגרום למכת חום ולהתעלפויות.

וויסות טמפרטורת הגוף

טמפ’ הגוף מווסתת באמצעות 3 תהליכים: קרינה, הולכה ואיוד, המושפעים מטמפרטורת הסביבה.

  • קרינה: הגוף מפזר חום וקולט חום בקרינה. הפסדי החום בחללים המקרינים קור גדולים יותר מהחום הנקלט בגוף. משטחים חמים מקרינים חום נוסף.
  • הולכה: החום עובר בהולכה ע”י האוויר העוטף את הגוף. אוויר שהוא קר יותר מעור האדם גורע ממנו חום ואוויר חם יותר מוסיף לו חום. באוויר “עומד” מקבלת שכבת האוויר הקרובה את טמפרטורת הגוף ומפסיקה לקרר אותו. תנועת אוויר מזרזת את פיזור חום הגוף.
  • איוד: כאשר ההולכה והקרינה אינן מספיקות לפזר את חום הגוף מופעלות בלוטות הזיעה. החום מתפזר לסביבה ע”י איוד הזיעה מעל פני העור. האיוד תלוי בלחות האוויר הסובב.

אוויר יבש מסוגל לספוג אדים וגורם לאיוד הזיעה. אוויר רווי באדי מים, אינו יכול לקלוט אדים ולכן אינו מסייע באיוד.

אוויר “עומד” ליד העור סופג אדים, הופך רווי ואיננו תורם לקירור הגוף. אוויר בתנועה מתחלף ומזרים שכבות טריות, בלתי רוויות שסופגות את האדים ומקררות את הגוף.

מפרט לאוורור במקומות תעסוקה

המפרט של מכון התקנים בנושא אוורור במקומות תעסוקה שבהם לא נדרשות כמויות חריגות של אוויר מכל סיבה שהיא, מגדיר “אוויר פנים-מבני בעל איכות קבילה” כאוויר שאין בו מזהמים מוכרים בריכוזים מסוכנים, ושיותר מ-80% מהאנשים או יותר, הנחשפים אליו אינם מביעים אי-שביעות רצון.

שיטות האוורור להשגת “אוויר באיכות קבילה” יכולות להתבסס על אספקת אוויר באיכות ובכמות הדרושה, ו/או בקרה על איכות האוויר שבתוך המבנה.

אוורור יכול להיות טבעי או מכני (מאולץ). באוורור טבעי משבי הרוח מחדירים אוויר חיצוני לחללים ומאפשרים תחלופת אוויר.

כאשר אין חדירה מספיקה של אוויר צח כדי ליצור אוורור נאות יש להוסיף אוורור מאולץ.

מערכת האוורור צריכה להיות מתוכננת ומותקנת כך שהאוויר יפוזר באופן שווה בחלל המאוכלס. בתכנון אספקת האוויר יש לדאוג שלא לחרוג מאיכות האוויר הנדרשת במפרט לגבי האזור המאוכלס.

גבולות הסיבולת

יכולתו של האדם לשאת תנאי סביבה חמים ולחים תלויה ב”טמפרטורה האפקטיבית (WBGT)”, בלחות היחסית ובמהירות האוויר הזורם. טמפרטורה אפקטיבית היא מדד לתחושת הנוחות התרמית של האדם, הכולל את השפעת הטמפ’ על האוויר, הלחות שהוא מכיל ומהירות זרימת האוויר.

הטמפ’ האפקטיבית הנוחה לאדם משתנה בהתאם ללבושו ולרמת פעילותו.

יש לתכנן את אספקת האוויר כדי למנוע רוחות פרצים בלתי מבוקרות במבנה ומשבים מטרידים על פני מקום עבודתם של העובדים.

בניסויים שונים נקבעו מהירויות זרימת האוויר המעניקות תחושת נוחות לעובד. רצוי שמהירות זרימת האוויר בחללי עבודה לא תעלה מעל ל-0.25 מ’/שנייה (15 מ’/דקה).

כשמהירות זרימת האוויר גבוהה מרמה זו, העובדים מתלוננים על רוח פרצים, אי – נוחות, הצטננויות ועוד;

כאשר מהירות זרימת האוויר נמוכה מ- 0.15 מ’/שנייה (9 מ’ לדקה) העובדים חשים אי נוחות ומתלוננים על יובש והרגשת מחנק.

ככל שטמפרטורת האוויר גבוהה יותר – כך מומלץ להגביר את מהירות זרימת האוויר (בגבולות המומלצים);

מספר החלפות האוויר באולמות מאפשר להגיע לתחושות נוחות, סילוק מזהמים והעלאת רמות החמצן בתערובת האוויר התוך-מבני.

2014-06-24_152121

2014-06-24_152157

בדיקות סביבתיות אחר חיידקים קטלניים במערכות למיזוג אוויר

במערכות מרכזיות של מתקני אוורור ומיזוג אוויר בבניינים ובמאגרי מים שלא טופלו ותוחזקו בצורה נאותה, עלולים להתפתח חיידקים, הגורמים להתפרצות מחלות זיהומיות בקרב השוהים בבניינים ה”חולים” האלה.

בדיקות סביבתיות במערכות מיזוג האוויר המרכזיות, שנועדו לשפר את איכות האוויר התוך מבני, משיגות תוצאה הפוכה כאשר הן מונעות, במקרים רבים, תחלופת אוויר בחללי המבנים ויוצרות קרקע נוחה להתפתחות חיידקים ומזהמים, המתפשטים בכל המבנה דרך תעלות האוורור המרשתות אותו.

זוהי “תסמונת הבניין החולה”, המאופיינת בתלונות של הדיירים והשוהים בבניין על תחושות קשות ותחלואה במגוון מחלות זיהומיות, ללא סיבה נראית לעין.

בדיקה סביבתית אחר פורמאלדהיד

פורמאלדהיד משמש כחומר משמר בבתי חולים וכתוסף לדבקים לתעשיית העץ. שולחנות מעץ מעובד (מלמין, סיבית MDF) מכילים ריכוזים שונים של פורמאלדהיד.

מבנים חדשים שצוידו בריהוט חדש עלולים עובדים להיחשף לפורמאלדהיד כתוצאה משחרור חומר זה לאוויר כחלק מתהליך האידוי/ייבוש של שאריות הדבק בעץ.

שטיחים מקיר לקיר ומחיצות (Open Space) בד

מבדקי סביבהחלק מהמשרדים מחולקים לחדרים ולשטחי עבודה פתוחים (Open Space) המופרדים בעזרת מחיצות גבס ו/או מתכת (המרופדות בד”כ ביריעות בד) עד גובה של כ – 1.80 מטר.

בנוסף רצפת משרדים מצופות בשטיחים מקיר לקיר.

שטיחים ומחיצות מרופדות בבד הינם מקור מצוין להצטברות אבק, ובית גידול (“חממה”) לקרדית אבק הבית הידועה גם בשם קרדית האבק.

קרדית האבק היא יצור מיקרוסקופי שחי במגורי אדם בתנאי אבק ולחות על גבי ספרים, בגדים וחפצים דומים.

הקרדית ניזונה מקשקשי עור, והפרשותיה הן הגורמות העיקריות לתגובות אלרגיות בבני אדם

גלליה של קרדית אבק הבית הם אלרגנים נפוצים והם גורמים לתגובה אלרגית לאנשים הרגישים להם כאשר הם באים במגע עם האף ומערכת הנשימה.

תגובה זו מתבטאת בהתעטשות, נזלת, עפעפיים נפוחים ותסמינים נוספים.

מחלת הלגיונרים

מחלת הלגיונרים היא מחלה זיהומית המועברת ע”י חיידק ה”לגיונלה”. המחלה זוהתה לראשונה בשנת 1976 בארה”ב, בעקבות התפרצות מחלת חום בקרב באי כנס של חיילי לגיון אמריקאים, שנערך בבית מלון בפנסילבניה. 29 מהלגיונרים מתו כעבור מספר ימים.

המומחים שביצעו מבדקי סביבה וחקרו את המקרה זיהו חיידק שלא היה מוכר עד אז (ולכן נקרא “לגיונלה” – ע”ש אותם לגיונרים).
החיידק מתפתח במקווי מים עומדים: אגמים, שלוליות בוץ וכד’.

בדיקות סביבתיות בעקבות החיידק, שחי מאז ומתמיד באדמה, התמקם במערכות צנרת, מיזוג אוויר ומיכלי אגירת מים בבניינים. ככל שמצע הגידול של החיידק קרוב יותר לאדם, כך גובר הסיכון להדבקה.

לדוגמה: בדיקה סביבתית של מתקנים להגברת לחות בבניינים; מערכות מיזוג אוויר וקירור; מתקני מקלחת ביתיים הניזונים ממיכלי אגירה; מחממים למי שתייה; מדחסי אידוי; מרססים ועוד.
החיידק מופץ ברחבי המבנה באמצעות מערכות סחרור האוויר, לאולמות ולמערכות המים.

המחלה היא אחד הגורמים השכיחים לתסמונת “הבניין החולה”, המאפיינת בניינים רבי קומות ומבנים סגורים עם מערכות בקרת אוויר מרכזיות. תקופת הדגירה של המחלה היא בין 5 – 10 ימים. החיידק גורם לזיהום קשה בריאות ולפגיעה רב-מערכתית שעלולה להסתיים במוות.

חיידק ה”לגיונלה” גורם ל – 2 מחלות

“קדחת הפונטיאק” – מחלה קלה יחסית דמוית שפעת.
“מחלת הלגיונרים” – הקטלנית.

95% מהנחשפים לחיידק נדבקים בה. היא מתבטאת בדלקת ריאות חריפה ולמוות של כ – 1% מהנפגעים (ובמקרים הקשים – כ 15% מהנפגעים). המחלה איננה מועברת בהדבקה מאדם לאדם והיא איננה מגפתית (אפידמית). החיידק חודר לגוף האדם דרך האוויר שהוא נושם. לעתים מתרחשת התפרצות כאשר מספר אנשים באותו מקום ובאותו זמן לוקים במחלה.

דוגמאות נוספות

  • בארץ – המחלה זוהתה לראשונה בשנת 1979. מדי שנה נרשמים בישראל כ – 20 מקרים של לגיונלה. המקור בד”כ איננו ידוע. בשנת 2003 התפרצה המחלה במלון באילת. 2 אורחים קשישים שפיתחו מחלות חום אושפזו במצב קריטי בבית החולים. בדיקות סביבתיות דרשו את סגירת המלון, אורחיו הועברו למלונות אחרים וכל מערכות המים, הג’קוזי ומיזוג האוויר חוטאו.
  • בעולם – נפטרו מהנגיף אנשים רבים שנדבקו במחלה ב”מבנים חולים” של בתי חולים, מבני תעשייה, ירידים מסחריים (בבלגיה, לדוגמה, ביקרו ביריד כ – 60,000 איש. 80 נדבקו בזיהום ו – 4 נפטרו מהמחלה), בדיקה סביבתית העלתה שנוסעי ספינה שנחשפו לחיידק במתקני הרחצה, מבקרים באולם אירועים במרכז קהילתי (130 לקו בדלקת ריאות קטלנית ו – 4 נפטרו) ועוד.

מניעה וטיפול – בדיקות סביבתיות

אדם בודד אינו יכול להתגונן מפני המחלה פשוט מפני שאינו יכול להימנע ממנה. סיכון מוגבר ישנו לקשישים, חולים כרונים ואנשים עם מערכת חיסון לקויה. תסמיני המחלה דומים לאלה של שפעת.

אם מזהים את המחלה מוקדם – הטיפול בה קל יותר מזו שבשפעת: טיפול אנטיביוטי בטטרציקלין יכול לקטול את החיידק. אך כשלא מטפלים בה כנדרש היא עלולה להידרדר ולהסתיים במוות. מקרי מוות מתרחשים בשל אבחון מאוחר או אבחון שגוי של התסמינים, המוביל לשימוש בתרופות אנטיביוטיות המוכרות לטיפול בדלקות ריאות, ואלה אינן משפיעות במהלך ההחלמה.

תחזוקה מונעת באמצעות מבדקי סביבה

בבניינים “חולים” אין תחלופת אוויר מספיקה, יש ריכוזים גבוהים של פחמן דו-חמצני (CO2) מזהמים וחומרים כימיים (חומרי פלסטיק חדשים הפולטים רעלים) המתפשטים בחללים הסגורים ועוד.

מערכות מיזוג האוויר המרכזיות מעבירות את כל המזהמים (כולל עשן מפינות עישון לא נאותות) וחיידקים כדוגמת הלגיונלה, לרחבי הבניין ולכל הקומות. חיידק הליגיונלה גורם לזיהום קשה בריאות ולפגיעה רב-מערכתית שעלולה להסתיים במוות.

כדי להפחית חלק מהבעיות אשר גורמות לתלונות הדיירים בבניינים ממוזגים,מומלץ:
להגדיל את כמות האוויר החיצוני במערכות האוורור, ולפתוח חלונות, בכל מקום שניתן.

  • נפח האוויר הטרי עבור עובד הוא 10 ליטר/שנייה
  • מהירות זרימת האוויר: בחורף עד 9 מטר/דקה, בקיץ עד 15 מטר/דקה.
  • ריכוזי פחמן דו-חמצני (CO2) באוויר התוך-מבני: צריך להיות נמוך מ – 1,000 חל”מ, ואף קטן מ – 800 חל”מ (ריכוז בו מתחילים עובדים להתלונן על כאבי ראש וסחרחורות);
  • ריכוז פחמן חד-חמצני (CO) גז רעיל ללא צבע וריח הנפלט גם בעישון): 9 חל”מ;
  • רמת ה – ‘VOC’ = חומרים נדיפים ממיסים וכד’ (כגון אדי צבע ממכונת הצילום): 0.1 (10%) מערך הרמה המרבית המותרת לחשיפה (TLV) של כל חומר בודד.

סילוק מקור הזיהום – ניקוי וחיטוי סדיר של פתחי יניקת האוויר, המסננים ותעלות האוויר.
זיהוי מוקדם של החיידק – אם מזהים את החיידק מוקדם, קל לטפל בו (יותר מאשר בשפעת) אך אם לא מזהים אותו, התוצאה עלולה להיות קטלנית.

מבדקי סביבה במבנה שבו מקפידים על עמידה בדרישות התקנים הבינלאומיים המקובלים בנושא, ניתן למנוע בקלות התפתחות של תנאים המובילים ל”תסמונת הבניין החולה”.

חוץ ממבדקי סביבה, אולי תהיו מעוניינים במידע נוסף – לפניכם ניווט מהיר: