גז ראדון – מידע

גז ראדון (Rn-222) – גז רדיואקטיבי אציל, חסר ריח, טעם וצבע

מהו גז ראדון

היסוד ראדון – (Rn-222) הוא גז רדיואקטיבי אציל, חסר ריח, טעם וצבע. הראדיום הוא אחד הבנות של ההתפרקות הרדיואקטיבית של היסוד אורניום-238 (U238)

גז ראדון נוצר מההתפרקות הרדיואקטיבית של היסוד ראדיום (Ra-226) שקיים בכל סוג של קרקע ובחומרי בנייה שמקורם מהקרקע כמו מלט, בטון, בלוקי בנייה שונים, ריצוף, קרמיקה ועוד.

להזמנת בדיקת קרינה וגז ראדון
ניתן ליצור קשר דרך הטופס הבא
או בטלפון: 09-7439917

שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

בנות הראדון הן: פולוניום-218 (Po 218), עופרת-214 (Pb214), ביסמוט-214 (Bi214) ופולוניום-214 (Po-214) גם הם רדיואקטיביים הפולטים קרינה מסוג אלפא,ביתא וגמא.

בגלל חוסר פעילות כימי עם רוב החומרים, גז ראדון יכול לחדור בקלות מהקרקע לתוך המבנים השונים, ודרך הנקבוביות של חומרי הבנייה . ניתן לגלות את הראדון ולמדוד את ריכוזו רק באמצעות גלאים מיוחדים.

בכל בית, אפילו באוויר הפתוח, קיים גז רדון כיוון שכל סוג קרקע וחומר בנייה המכיל אדמה פולט רדון. על אף הפליטה העצומה של רדון מהקרקע ריכוז הראדון באוויר הפתוח נמוך יחסית, בממוצע 5-10 בקרל\מ”ק, בגלל הנפח הענק של האטמוספרה.
ככלל, ריכוז הרדון בבתים, יחסית לאוויר הפתוח, גבוה יותר בגלל רמת אוורור נמוכה יותר.
הוא משתנה במשך היממה ובמשך השנה בגלל שינויים בתנאי הסביבה ובמזג האוויר. הוא משתנה מאזור לאזור בגלל הריכוז השונה של ראדיום בקרקע.

מהו ריכוז ראדון

כיוון שמקור הראדון מן הקרקע, כמה אטומי ראדון תמיד קיימים באוויר. בכל שנייה חלק מהם
מתפרקים באופן ספונטני. ריכוז אקטיביות הראדון (בקיצור – ריכוז הראדון) מוגדר כמספר
ההתפרקויות המתבצעות בנפח של מטר מעוקב (קוב), בכל שנייה. לדוגמה, אם במטר מעוקב של
אוויר מתפרקים 100 אטומי ראדון בכל שנייה, ריכוז הראדון יהיה 100 בקרל/מ”ק

חשיפה ממושכת לגז ראדון גורמת לסרטן ריאות

לאחר שנים רבות של מחקר בהם מעורבים הארגונים הבין-לאומיים המובילים בתחום: המשרד להגנת הסביבה האמריקאי (EPA) וארגון הקרינה הבין-לאומי (ICRP) להם הצטרף המשרד להגנת הסביבה הישראלי – ניתן לטעון כי יש קשר ישיר בין ריכוזים גבוהים של ראדון במבנים לבין עלייה בתחלואת סרטן הריאות בקרב בני האדם הנחשפים לריכוז ראדון גבוה מהמותר באופן ממושך למשך תקופות ארוכות.

המשרד להגנת הסביבה החליט לאמץ את עמדת ארגון הקרינה הבין-לאומי וקבע:

  • לפי תקן ICRP-65 מומלץ לקבוע את רמת הפעולה בין 600-200 בקרל/מ”ק.
  • במדינת ישראל נקבע, על ידי המשרד להגנת הסביבה, ערך מרבי של 200 בקרל/מ”ק, כמו בכל המדינות המתקדמות” (הנחיה 8 – גז ראדון במבנים, סעיף 14)
  • משנת 2002 קיים תקן ישראלי (5098) שמגביל את חשיפת בני אדם לקרינת ראדון מחומרי בנייה.
  • משנת 2008 חלה חובה על קבלנים לבצע בדיקת גז ראדון כתנאי לקבלת טופס 4. באזורים שהוגדרו כבעלי פוטנציאל לריכוז ראדון גבוה קבע המשרד להגנת הסביבה כי יש לבצע בדיקת גז ראדון בכל חדר במבנה. (ירושלים, מעלה אדומים, מודיעין, כרמיאל וערד).